#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך פירש רב יוסף את סברת ר""ג לומר דאין גט אחר גט ומאמר אחר מאמר ואף שיש גט אחר מאמר ומאמר אחר גט?<br>ומה הקשה ע""ז אביי?<br>ומה פירש אביי?"	"מספק""ל אי מאמר קני ואי גט דחי, ולכן אחד מועיל אחר חברו, שמא חברו לא פעל. אך לא אותו אחד עצמו, דממ""נ אי מהני הראשון כבר הועיל.<br>והקשה אביי דא""כ לא יועילו מאמר או גט אחר ביאה שאחר מאמר או גט, דממ""נ אי הועילו המאמר או הגט הרי כבר פעלו, ואם לא פעלו הו""ל הביאה ביאה בתחילה דל""מ מאמר וגט אחריה.<br>אלא דהוא ודאי פועל ומשייר, ומ""מ ס""ל לר""ג דלא תקנו חכמים אלא כוח גט וכוח מאמר, ואחר שאחד פעל אין אחר מועיל אחריו."	יבמות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה טעם מחלוקת ר""ג ורבנן אם יש גט אחר גט ומאמר אחר מאמר לבאור אביי?"	"לר""ג תקנו חכמים גט אחד ומאמר אחד לכל יבום.<br>לחכמים תקנו אחד לכל יבם בכל יבמה."	יבמות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה ביאה שאחר הגט עדיפה על מאמר? ובמה היא גרועה ממנו?	עדיפה - שהיא מועלת אחר מאמר וקונה מה שהוא משייר.<br>גרועה - שאינה קונה את כל שיור הגט כמאמר, שהרי מאמר מועיל אחריה, אף שאינו מועיל אחר מאמר.	יבמות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למאי נפק""מ במחלוקת ר""ג ורבנן אי יש גט אחר גט ומאמר אחר מאמר?<br>ואיזו עוד נפק""מ יוצאת בגמ' למ""ד יש זיקה לרבה בר ר""ה?"	"לרבנן דיש גט, אם נתן גט לב' יבמות, או ב' יבמין נתנו, שני הגיטין אוסרים קרובות. לר""ג יוכל לחלוץ לזו שנתן לה גט, ולהיות מותר בקרובות שנייה. וכן במאמר.<br>למ""ד יש זיקה, אליבא דרבה בר ר""ה דחליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחים, אם יבוא לחלוץ אפילו לשנייה צריך לחזור על כל האחים דהו""ל חליצה פסולה הואיל וחל הגט. ולר""ג דאין גט אחר גט הו""ל חליצה כשרה דא""צ לחזור."	יבמות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד הוכיחו מדברי ר""ג כנגד שמואל דחלץ לבעלת מאמר או גט לא נפטרה צרה?<br>ואיך הוכיחו מרבנן דידיה דלא כרבה בר ר""ה דחליצה פסולה צריך לחזור על כל האחים?<br>ומה התירוץ?"	"ר""ג - דאמר בנתן גט לשתים, חולץ לראשונה ומותר בקרובות שנייה. ולדידיה אין גט אחר גט, ורק הראשונה הויא בעלת גט, ואפ""ה חליצתה פוטרת צרתה.<br>רבנן - לדידהו יש גט אחר גט, ומ""מ סגי להו בחליצה לחדא, ואע""ג דחליצת שתיהן הויא חליצה פסולה.<br>ותירצו דדברי הני אמוראי רק למ""ד יש זיקה, ור""ג ורבנן דידיה ס""ל אין זיקה."	יבמות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשה מאמר בזו ומאמר בזו, האם הוא יכול לייבם את הראשונה ומדוע?	"לרבנן דיש מאמר אחר מאמר פשיטא דלא, דכיון שחל המאמר השני הו""ל בונה שני בתים.<br>ודקדקו בגמ' דאף לר""ג אסור, ואף דלדידיה מדינא הראשונה מותרת דלא חל המאמר השני, הוא מגזירה שמא ייבם לשנייה שהיא אסורה מדין שני בתים מחמת המאמר הראשון."	יבמות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו ה' תנאי ס""ל דמאמר קונה קניין גמור? (כלומר חשוב, רש""י).<br>ובאיזה דין אשכחן להו דאמרי הכי?"	"ר""ג - אין מאמר אחר מאמר.<br>ר""ש - בביאת בן ט' דהויא כמאמר, אמר דאם ביאת ראשון ביאה אין השני קונה.<br>בן עזאי - דאין מאמר אחר מאמר בב' יבמות ליבם אחד.<br>ר' נחמיה - דביאה אפילו בסוף דהיא ביאה פסולה דדמיא למאמר אין אחריה כלום.<br>ב""ש - דאמרי אשתו אמו ותצא הלזו משום אחות אשה."	יבמות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דעת בן עזאי במאמר אחר מאמר? (ב""פ ברש""י). ומה הטעם?<br>וכאיזה פירוש כתב רש""י שמוכח בסוגיא?"	"פ""א - יש מאמר אחר מאמר בב' יבמין ביבמה אחת, אך לא ביבם אחד בב' יבמות. דלכל יבם יש כח אחד של מאמר.<br>פ""ב - יש בב' יבמות ביבם אחד ולא ב' יבמין ביבמה אחת, דהוי כקידושין שאפשר לקדש ב' נשים ולא ב' אנשים אשה אחת. [ולא פקעה הזיקה ע""י מאמר בראשונה, דקיום המצווה הוא רק בביאה].<br>וכתב רש""י דסדר המשך הסוגיא מוכיח כפ""א."	יבמות דף נא		
